Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 83b

גְּמָ' רָאוּי לוֹ אִין שֶׁאֵין רָאוּי לוֹ לָא לְמַעוֹטֵי מַאי אָמַר רַב פָּפָּא לְמַעוֹטֵי קְמָצִין שֶׁלֹּא קִידְּשׁוּ בִּכְלִי

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that the altar sanctifies items that are suited to it, from which the Gemara infers: Items suited to the altar, yes, they are sanctified by it, but items that are not suited to the altar, no, they are not sanctified by it and descend from it even after ascending. The Gemara asks: This inference serves to exclude what? Rav Pappa said: It serves to exclude handfuls of flour that were removed from meal offerings by a priest in order to be burned on the altar, and that were not sanctified by being placed in a service vessel before they ascended upon the altar. Those handfuls did not yet become suited for the altar and therefore shall descend.

Rachi non traduit

גמ' למעוטי מאי. שלא נראה למזבח לדברי הכל:

Tossefoth non traduit

למעוטי מאי. אי למעוטי קטרת קאתי הא תנא ליה סיפא וכן רובע ונרבע קתני בסיפא ולא הוה ליה למיתניא ראוי לו אלא המזבח מקדש את הפסולין:

למעוטי קמצים שלא קדשו בכלי. לכאורה אפילו אליבא דר''ש קאי דאמר לקמן (זבחים דף פד.) בנשפך דמה דלא ירד חדא דלכולהו תנאי מיבעי ליה לאשכוחי שאין ראוי לו ועוד מדפריך עלה מ''ש מדעולא דההיא דעולא אתיא כר''ש דלרבי יהודה ירדו מדאמר עלה רבי זירא לקמן אף אנן נמי תנינא שנשפך דמה כו' וכי קאמר למעוטי קמצים שלא קדשו בכלי הכי נמי דהוה מצי למימר לרבי יהודה למעוטי אימורי קדשים קלין שהעלן לפני זריקת דמים דירדו אלא משום דאיירי לר' שמעון נקט הכי והקשה ה''ר חיים דהא שמעינן לר' שמעון בהקומץ רבה (מנחות דף כו.) דקומץ לא בעי קידוש כלי וצריך לומר על כרחין דהכא אליבא דרבנן נקט דבעו בקומץ קידוש כלי כדקיימא לן בכל דוכתי ולא כרבי שמעון ולרבי שמעון משכחת לה שאין ראוי לו כגון לבונה קודם קמיצת הסולת שהלבונה ניתרת בקמיצת הסולת ועוד נראה דההיא דעולא ככולי עלמא דבכל דוכתי מייתי לה הכא ובפ''ק דמעילה (דף ז:) ועוד מדפריך מאי שנא מדעולא ולא פריך מ''ש ממתני' שנשפך דמה וכן במעילה דמייתי מדעולא ולא מייתי ממתני' דנשפך אע''ג דמייתי דומה לדומה מתמה משמע דההיא דעולא ככולי עלמא דאפי' ר' יהודה מודה דנעשו לחמו של מזבח ולא דמי לנשפך דמה כיון דאיכא זריקת דמה והא דאמר רבי זירא לקמן אף אנן נמי תנינא לר''ש מוכח שפיר דנעשה לחמו של מזבח ודחי הש''ס דאפילו לרבי שמעון אין כאן ראיה וה''ה דהוה מצי למימר דלר''ש פשיטא וכי איצטריך ליה לעולא לאשמועינן אליבא דר' יהודה:

מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא מַאי שְׁנָא מִדְּעוּלָּא דְּאָמַר עוּלָּא אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּין שֶׁהֶעֱלָן לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמָן לֹא יֵרְדוּ נַעֲשׂוּ לַחְמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ

Traduction

Ravina objects to Rav Pappa’s assertion: In what way is this case different from that of Ulla? As Ulla says: Sacrificial portions of offerings of lesser sanctity that one offered up on the altar before the sprinkling of the offering’s blood, and are therefore not yet suited for the altar, shall not descend, as they have become the bread of the altar, i.e., they have been sanctified such that they must be burned.

Rachi non traduit

אימורי קדשים קלים לפני זריקת דמן. לא הובררו למזבח שזריקת דמן שלהן קובעתן לחלק גבוה לענין מעילה מה שאין כן בקדשי קדשים. שהן מתחילתן לגבוה ואימוריהן עולין למזבח אבל קדשים קלים אין בהן מעילה אפי' באימוריהן כדתניא בתורת כהנים את קדשי ה' המיוחדים לשם יצאו קדשים קלים אבל לאחר זריקת דמים יש מעילה באימוריהן דנפקא לן מוכל חלב לה' לרבות אימורי קדשים קלים לאחר זריקת דמים למעילה ואפילו הכי קאמר לא ירדו:

הָנָךְ לָא מִיחַסְּרוּ מַעֲשֶׂה בְּגוּפַיְיהוּ הָנֵי מִיחַסְּרוּ מַעֲשֶׂה בְּגוּפַיְיהוּ

Traduction

The Gemara responds that there is a difference between the cases: These sacrificial portions described by Ulla do not lack the performance of an action with regard to themselves that will render them fit for the altar; they lack only the sprinkling of the blood, an independent action. By contrast, these handfuls mentioned by Rav Pappa lack the performance of an action with regard to themselves, as they have yet to be sanctified through placement in a service vessel and never became fit for the altar.

Rachi non traduit

בגופייהו. דאיפסולן בדבר אחר הוא:

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כָּל הָרָאוּי לָאִישִּׁים כּוּ' וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל נָמֵי הָכְתִיב עֹלָה עַל מוֹקְדָה הָהוּא לְאַהְדּוֹרֵי פּוֹקְעִין הוּא דַּאֲתָא

Traduction

§ The mishna teaches that Rabbi Yehoshua says: Any item that is suited to be consumed by the fire on the altar, if it ascended upon the altar it shall not descend, as it is stated: ''It is the burnt offering on the pyre upon the altar'' (Leviticus 6:2), from which it is derived that any item suited for burning on the altar shall not descend. The Gemara asks: And as for Rabban Gamliel also, who holds that any item suited for the altar, whether it is to be burned or not, shall not descend, isn’t it written in the verse: ''Burnt offering on the pyre''? The Gemara responds: That verse comes to teach the mitzva to restore to the pyre any parts of the offering that were dislodged from the pyre, and is not discussing unfit items at all.

Rachi non traduit

ההוא לאהדורי פוקעין. דלאו אפסולין קאי אלא אכשרין שפוקעין מן היקידה אישיקלטי''ר וקאמר קרא שיחזירה למוקדה דעל מוקדה משמע מוקד שהיה לה כבר:

Tossefoth non traduit

ההוא לאהדורי פוקעין הוא דאתא. ומהא דדרשינן לקמן ועשית עולותיך הבשר והדם עיכולי עולה אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עיכולי גידים ועצמות לא נפקי פוקעין דקסבר האי תנא דלא אמרינן ממילא שמעינן מינה כי היכי דנפקא לן בסמוך מאשר תאכל האש את העולה דדרשינן עיכולי עולה אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עיכולי קטרת ומאן דאית ליה ממילא שמעת מינה הכי נמי הוה מצי למידרש פוקעין מועשית ומ''מ תרוויהו צריכי מאשר תאכל האש דמועשית לא הוה ממעטין קטרת כיון דבר הקרבה הוא כמו בשר ודם ועוד יש לומר דהיינו טעמא דלא נפקא פוקעין מדדרשינן עיכולי עולה אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עיכולי גידים ועצמות משום דהוה מוקמינא ליה משפירשו מן המערכה ועודם על גבי המזבח ולא נפלו לארץ אבל נפלו לארץ אפילו עיכולי עולה אי אתה מחזיר:

וְאִידַּךְ לְאַהְדּוֹרֵי פּוֹקְעִין מְנָא לֵיהּ נָפְקָא לֵיהּ מֵאֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ

Traduction

The Gemara asks: And the other tanna, Rabbi Yehoshua, from where does he derive the requirement to restore to the fire sacrificial portions that were dislodged from it? The Gemara responds: He derives it from the verse: ''That the fire has consumed of the burnt offering on the altar'' (Leviticus 6:3), indicating that items already partially consumed by the fire are restored to it even if they were dislodged from the pyre.

Rachi non traduit

אשר תאכל האש כו'. קרא יתירא הוא דפשיטא דדשן מאשר תאכל האש הוא אלא לדרשא אתא אשר תאכל האש ותפקעם העולה מעל המזבח חזור והעלם על המזבח:

וְאִידַּךְ הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְעִכּוּלֵי עוֹלָה אַתָּה מַחֲזִיר וְאִי אַתָּה מַחֲזִיר עִכּוּלֵי קְטוֹרֶת דְּתָנֵי רַבִּי חֲנִינָא בַּר מִנְיוֹמֵי בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ עִכּוּלֵי עוֹלָה אַתָּה מַחֲזִיר וְאִי אַתָּה מַחֲזִיר עִכּוּלֵי קְטוֹרֶת

Traduction

The Gemara asks: And the other tanna, Rabban Gamliel, what does he derive from that verse? The Gemara responds: Rabban Gamliel requires that verse to derive that you return partially consumed parts of a burnt offering to the altar, but you do not return partially consumed parts of an incense offering that fell from the golden altar. As Rabbi Ḥanina bar Minyumi, son of Rabbi Eliezer ben Yaakov, teaches that the verse ''that the fire has consumed of the burnt offering on the altar'' teaches that you return partially consumed parts of a burnt offering that fell from the pyre, but you do not return partially consumed parts of an incense offering that fell from the pyre.

Tossefoth non traduit

ואי אתה מחזיר עיכולי קטרת. עיכולי לבונה לא ממעט דמהדרינן להו כדמוכח בהקומץ רבה (מנחות דף כו:) והיינו טעמא דעל המזבח כל הראוי למזבח החיצון קאמר:

וְאִידָּךְ לָאו מִמֵּילָא שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ דְּעִכּוּלֵי עוֹלָה מְהַדְּרִינַן

Traduction

The Gemara asks: And the other tanna, Rabbi Yehoshua, from where does he derive this distinction? The Gemara responds: Can it not be learned by itself from the straightforward meaning of the verse that we restore partially consumed parts of a burnt offering to the altar? Therefore, there is no need for an additional verse, as both halakhot can be derived from the same verse.

Rachi non traduit

לאו ממילא ש''מ כו'. הילכך לא בעי קרא אחרינא:

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כָּל הָרָאוּי כּוּ' וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נָמֵי הָכְתִיב מִזְבֵּחַ הָהוּא מִיבַּעְיָא לֵיהּ מַאי (טַעְמָא) קָאָמַר רַחֲמָנָא כָּל הָרָאוּי לְמוֹקְדָה מְקַדֵּשׁ מִזְבֵּחַ

Traduction

§ The mishna teaches that Rabban Gamliel says: With regard to any item that is suited to ascend upon the altar, even if it is not typically consumed, if it ascended, it shall not descend, even if it is disqualified from being sacrificed ab initio, as it is stated: ''It is the burnt offering on the pyre upon the altar'' (Leviticus 6:2). The Gemara asks: And according to Rabbi Yehoshua as well, isn’t it written: ''Upon the altar,'' and not merely: ''On the pyre''? The Gemara responds: That term is required by Rabbi Yehoshua to teach: What is the reason the Merciful One states that any item that is suited for the pyre does not descend from the altar? It is because the altar sanctifies it.

Rachi non traduit

מקדש מזבח. ללמדך טעמא שלא ירד משום קדושת מזבח הוא:

וְאִידַּךְ מִזְבֵּחַ אַחֲרִינָא כְּתִיב וְאִידַּךְ חַד לְהֵיכָא דְּהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְחַד לְהֵיכָא דְּלֹא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר

Traduction

The Gemara asks: And the other tanna, Rabban Gamliel, from where does he derive that the altar sanctifies the items that ascend upon it? The Gemara responds: It is from the fact that the term ''altar'' is written another time, in the verse: ''Whatever touches the altar shall be sacred'' (Exodus 29:37). The Gemara asks: And the other tanna, Rabbi Yehoshua, why does he require two verses to teach the same halakha, i.e., that the altar sanctifies items that ascend upon it? The Gemara answers: One verse is necessary for a case where an item had a time of fitness for consumption by the fire and was then disqualified, e.g., it became ritually impure; and one verse is necessary for a case where an item did not have a time of fitness, e.g., an offering that became disqualified at the moment of its slaughter.

Rachi non traduit

מזבח אחרינא כתיב. כל הנוגע במזבח יקדש (שמות כט):

שעת הכושר. להקטרה לפני פסולו כגון לן ויוצא וטמא:

וְאִידַּךְ כֵּיוָן דִּפְסוּלִין נִינְהוּ וְרַבִּינְהוּ רַחֲמָנָא לָא שְׁנָא הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר לָא שְׁנָא לֹא הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר

Traduction

The Gemara asks: And the other tanna, Rabban Gamliel, why does he not require another verse to teach that even items that had no time of fitness shall not descend from the altar? The Gemara responds: Once there are disqualified items that the Merciful One included in the halakha that they shall not descend from the altar, it is no different if the item had a time of fitness and it is no different if the item did not have a time of fitness.

Rachi non traduit

לא היתה לו שעת הכושר. נשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הַזֶּבַח כָּשֵׁר כּוּ' תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עֹלָה מָה עוֹלָה הַבָּאָה בִּגְלַל עַצְמָהּ אַף כֹּל הַבָּאִין בִּגְלַל עַצְמָן יָצְאוּ נְסָכִים הַבָּאִין בִּגְלַל זֶבַח

Traduction

§ The mishna teaches that Rabbi Shimon says: Whether the offering was fit and the accompanying libations were unfit, or whether the libations were fit and the offering was unfit, and even if both this and that were unfit, the offering shall not descend, but the libations shall descend. The Gemara elaborates: It is taught in a baraita that Rabbi Shimon says: The verse that teaches that fit items shall not descend from the altar states: ''This is the law of the burnt offering: It is the burnt offering on the pyre upon the altar'' (Leviticus 6:2). From there it is derived: Just as a burnt offering, which is an item that comes upon the altar for its own sake, shall not descend, so too, all items that come upon the altar for their own sake shall not descend. Excluded are libations, which come upon the altar for the sake of the offering, not for their own sake; these shall descend.

Tossefoth non traduit

הנסכין כשירין והזבח פסול. אי אפשר להיות לנסכין כשירים גמורין כיון דהזבח פסול אלא כלומר כשירין מפסול עצמן:

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר כָּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין רָאוּי וּבֵין שֶׁאֵינוֹ רָאוּי תַּלְמוּד לוֹמַר כְּבָשִׂים מָה כְּבָשִׂים רְאוּיִין אַף כֹּל רָאוּי רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר עֹלָה מָה עוֹלָה רְאוּיָה אַף כֹּל רְאוּיָה

Traduction

§ The Gemara cites another baraita relating to the mishna. Rabbi Yosei HaGelili says: From that which is stated: ''Whatever touches the altar shall be sacred'' (Exodus 29:37), I would derive that the altar sanctifies any item that ascends upon it, whether it is fit for the altar or whether it is unfit. Therefore, the verse states: ''Now this is that which you shall offer upon the altar: Two lambs'' (Exodus 29:38), to teach: Just as lambs are fit for the altar and are sanctified by it, so too, all items fit for the altar are sanctified by it. Rabbi Akiva says that the verse states: ''Burnt offering,'' to teach: Just as a burnt offering is fit for the altar and is sanctified by it, so too, all items fit for the altar are sanctified by it.

Rachi non traduit

ת''ל כבשים. וסמיך ליה וזה אשר תעשה על המזבח:

ר' עקיבא אומר. עולה בהאי קרא כתיב:

Tossefoth non traduit

מה עולה ראויה. וצריך לדקדק בכולה שמעתין דמרבינן כל הקרבנות אע''ג דכתיב עולה:

מַאי בֵּינַיְיהוּ אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה עוֹלַת הָעוֹף פְּסוּלָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מָר מַיְיתֵי לַהּ מֵעֹלָה וּמָר מַיְיתֵי לַהּ מִכְּבָשִׂים

Traduction

The Gemara asks: What is the practical difference between these opinions? Rav Adda bar Ahava said: The case of a disqualified bird burnt offering is the practical difference between them. One Sage, Rabbi Akiva, who cites the halakha from the term ''burnt offering,'' includes a disqualified bird burnt offering in the halakha that the offering shall not descend, as it is a burnt offering. And the other Sage, Rabbi Yosei HaGelili, who cites the halakha from the term ''lambs,'' does not include a disqualified bird burnt offering in the halakha, as it is not similar to a lamb.

Rachi non traduit

מר מייתי לה מעולה. דלא תרד דאף עולת העוף משמע ומר מייתי לה לקידושי פסולין מכבשים בהמה ולא עוף:

וּלְמַאן דְּמַיְיתֵי לַהּ מִכְּבָשִׂים הָכְתִיב עֹלָה אִי כְּתִיב כְּבָשִׂים וְלָא כְּתִיב עֹלָה הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ מֵחַיִּים כְּתַב רַחֲמָנָא עֹלָה

Traduction

The Gemara asks: And according to the one who cites the halakha from the term ''lambs,'' isn’t it written: ''Burnt offering''? The Gemara answers: According to Rabbi Yosei HaGelili, if ''lambs'' had been written and ''burnt offering'' had not been written, I would say that even an animal that became disqualified and ascended upon the altar while alive shall not descend. Therefore, the Merciful One writes: ''Burnt offering,'' indicating that this halakha applies only to animals once they are fit to ascend the altar. Live animals are not fit to ascend the altar.

Rachi non traduit

כתב רחמנא עולה. משראוי לעלות:

Tossefoth non traduit

הוה אמינא אפילו מחיים. ובדוקין שבעין ואליבא דרבי עקיבא כדאמר לקמן כתב רחמנא עולה שראוי לעלות:

(כל עולין) אפילו מנחה. תימה דבפרק שתי מדות (מנחות דף צ:) ממעטים מנחה מנסכים מדכתב עולה ויש לומר דשאני התם דמסתבר עולה דווקא דכולה כליל דדומיא דנסכים דכולה למזבח אי נמי שאני הכא דכתיב כל הנוגע במזבח יקדש דכל משמע לרבויי אי נמי משום דכתיב זאת תורת דריבה תורה אחת לכל העולין:

וּלְמַאן דְּמַיְיתֵי לֵיהּ מֵעֹלָה הָא כְּתִיב כְּבָשִׂים אִי כְּתִיב עֹלָה וְלָא כְּתִיב כְּבָשִׂים הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ מִנְחָה כְּתַב רַחֲמָנָא כְּבָשִׂים

Traduction

The Gemara continues: And according to the one who derives the halakha from ''burnt offering,'' isn’t it written: ''Lambs''? The Gemara explains: According to Rabbi Akiva, if ''burnt offering'' had been written and ''lambs'' had not been written, I would say that any item fit to ascend the altar is included in the halakha, even a meal offering. Therefore, the Merciful One writes: ''Lambs,'' indicating that this halakha applies only to animal offerings and bird offerings, not to meal offerings.

מַאי אִיכָּא בֵּין הָנֵי תַּנָּאֵי לְהָנֵי תַּנָּאֵי דְּמַתְנִיתִין אָמַר רַב פָּפָּא קְמָצִים שֶׁקָּדְשׁוּ בִּכְלִי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ לְתַנָּאֵי דִּידַן לֹא יֵרְדוּ לְתַנָּאֵי דְּמַתְנִיתָא יֵרְדוּ

Traduction

The Gemara asks: What difference is there between the opinions of these tanna’im, Rabbi Yosei HaGelili and Rabbi Akiva, and the opinions of these tanna’im of the mishna? Rav Pappa said: The difference between them is with regard to handfuls of flour, removed from meal offerings, that were sanctified in a service vessel and were then disqualified. According to our tanna’im, i.e., those in the mishna here, those handfuls shall not descend, as they are fit for the altar and for consumption by the fire as well. According to the tanna’im of the baraita, those handfuls shall descend, as those tanna’im hold that the halakha applies only to animal offerings and bird offerings.

Rachi non traduit

ה''ג קמצים שקדשו בכלי איכא בינייהו לתנא דידן לא ירדו לתנא דמתניתא ירדו:

קמצים שקידשו בכלי. ונפסלו:

לתנאי דידן. רבן גמליאל ורבי יהושע לא ירדו דגמרי לה ממוקדה וממזבח והני בני מזבח ומוקדה נינהו עד שלא נפסלו:

לתנאי דמתניתא. רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא ירדו דעולה בעינן אבל מנחה תרד:

רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מִנְחָה הַבָּאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ לְדִבְרֵי כּוּלָּן לֹא תֵּרֵד לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי עֲקִיבָא

Traduction

Reish Lakish says in summary: With regard to a meal offering that comes by itself and does not accompany another offering, according to the statements of all of the tanna’im in the mishna, it shall not descend once it ascended, either because it is fit to be consumed by the fire, or because it comes by itself. According to the statements of Rabbi Yosei HaGelili and Rabbi Akiva,

Rachi non traduit

מנחה הבאה. בלולה כולה בגלל עצמה כגון המתנדב מנחת נסכים בלא זבח דאפשר לעשות כן כדלקמן (זבחים דף צא:):

לדברי כולן. ר''ג ור' יהושע דמתני' דמרבי כל הראוי לאשים ולר''ש נמי דמרבי כל הבא בגלל עצמו אם נפסלה ועלתה לא תרד וכי פליג ר'''ש בבאה בגלל זבח:

לדברי רבי יוסי הגלילי ור''ע תרד. דהא לא מרבו אלא עולה ודוגמתה מין בהמה ועוף ולא מנחה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source